גזר דין בתיק תת"ע 5953-12-11

הנאשם עבד אללטיף עאלרזא (להלן: " הנאשם") הורשע על סמך הודאתו בעבירה של נהיגה בשכרות עבירה על סעיפים 62(3), 64ב(א)(3) וסעיף 39א לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 ותקנה 169(א) לתקנות התעבורה- התשכ"א- 1961.

הטענה עובדתית היא כי ביום 10.12.2011 בשעה 02:50 נהג הנאשם ברכב מסוג "מיצובישי" מ"ר 85-735-02 בירושלים בהיותו שיכור. בבדיקה שנערכה לו באמצעות מכשיר הינשוף, נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף שלו הוא מעל הכמות המותרת בחוק.

בישיבה שהתקיימה לפני ביום 22.03.12 ביקש נציג המאשימה ביקש להשית על הנאשם את עונש פסילת המינימום הקבוע בפקודה. מנגד הסניגור ציין כי מדובר בבחור צעיר בן 22, רווק ונורמטיבי שמעד באופן חד פעמי. הנאשם עובד למחיית כמדריך כושר. הנאשם עצמו הביע צער על מעשיו וציין כי זוהי הפעם הראשונה והפעם האחרונה שהוא נוהג בשכרות.

בית משפט זה נתקל בנהגים רבים שהואשמו בעבירת הנהיגה בשכרות. מרביתם שונים מדמות ה'שיכור' במובנה המקובל. המדובר על פי רוב באנשים חיוביים ונורמטיביים, שסברו בכנות כי השתייה לא השפיעה עליהם והם יכולים לנהוג. נהגים אלה לא ידעו כי הם נוהגים ברמת השכרות האסורה בחוק. יש טעם לפגם שעונש המינימום הוא שנתיים פסילה. אין זה עונש מידתי יחסית לעונשים אחרים בפקודה. כך למשל יכול נאשם לדבר במכשיר נייד, לעבור באור אדום, ולגרום לתאונה ועדיין יהיה עונשו נמוך משמעותית מעונשו של מי שבדמו כמות אלכוהול מעבר למותר. 

ככלל עמדתו של מותב זה היא שבהתקיים נסיבות מיוחדות ראשי הוא להפחית מעונש פסילת המינימום ולהורות שחלקה תהא על תנאי, וזאת מהטעם ששיטת הענישה בשיטתנו היא אינדיווידואלית ולא מכאנית ובצדק.

עוד יש להוסיף כי טענת התביעה שבתי המשפט עומדים על פסילת המינימום אין לה על מה שתסמוך.  מחקר מעמיק שפורסם בחודש אוקטובר האחרון על ידי ד"ר שומרון מויאל ופרופסור מימי אייזנשטדט. הראה כי בקרוב ל - 65% מתיקי השכרות, היה האורך הממוצע של הפסילה פחות משנה ובמקרים רבים חודשים ספורים.  נתון אחר הראה כי ממוצע הפסילה בכלל התיקים (החמורים והקלים יחדיו) היה 13.5 חודשים עם סטיית תקן משמעותית של 11.2 חודשים.  המשמעות של סטיית התקן היא כי היו הרבה מאוד מקרים בהם הפסילה הייתה נמוכה.

לאמור יש להוסיף כי תיקון 113 לחוק העונשין שעניינו "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה", קובע בין היתר כי בית משפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור.

במקרה שלפנינו לאחר ששקלתי את המדיניות הענישה הגעתי ואת העמדות השונות של בתי המשפט לתעבורה ברחבי הארץ בנוגע לעונש המינימום, הגעתי למסקנה כי יש ליתן משקל לנסיבותיו האישיות של הנאשם, אולם כדי שלא יצא חוטא הנשכר יש לאזן את הפחתת השלילה בשירות לתועלת הציבור.

כאמור מדובר בנאשם צעיר בן 22, התרשמתי שהבעת הצער וחרטה של הנאשם הייתה כנה ואמיתית. עוד התרשמתי מנאשם נורמטיבי שמנסה להשתנות ולהצליח בחייו. בנוסף, הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום ובכך חסך מזמנו השיפוטי של בית המשפט.

בנוסף לאמור יש להוסיף כי לאחר ששירות המבחן התרשם  מהנאשם באופן חיובי ומצא ואתו מתאים לביצוע צו שירות לתועלת הציבור בנה לו תוכנית בהיקף של 250 שעות אותם יבצע בבית ספר והמינהל הקהילתי בית צפאפא בעבודות שיפוצים וצביעה.

בנסיבות האמורות לעיל, לאחר ששקללתי את האינטרס הציבורי במניעת נהיגתם של נהגים שיכורים, נסיבותיו האישיות של הנאשם, הודאתו באשמה, כמות האלכוהול ורכיבי הענישה תחליפים. אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

1.      פסילה של שנתיים ימים, מתוכם ירוצו בפועל עשרה חודשיים בניכוי 30 ימים בהם נפסל מנהלית. שיחושבו החל מיום 04.07.12 (בו הפקיד הנאשם רישיונו). יתרת ארבעה עשר החודשים, יהיו על תנאי למשך שלוש שנים אם ינהג בזמן שכרות.

2. 250 שעות לתועלת הציבור, אותם יבצע הנאשם בבית ספר והמינהל הקהילתי בית צפאפא בעבודות שיפוצים וצביעה. אם יהיה צורך בשינוי מקום ההשמה, שירות המבחן יבצע את השינוי וידווח על כך בכתב לבית המשפט. הנאשם מוזהר כי אם לא יעמוד בתנאי השירות, ייאלץ בית המשפט להפקיע את השל"צ ולגזור את דינו מחדש.

למרות שלא הוטל עליו עונש של מאסר על תנאי, הנאשם מוזהר כי העונש על נהיגה תחת השפעת אלכוהול בפעם שנייה, הוא מאסר בפועל.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לתביעה, לנאשם, לסנגור עו"ד ג'ראסי, ולשירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום .

ניתן היום,  י"ח טבת תשע"ג, 31 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: